מדינת ישראל (להלן "ישראל") וארגון שחרור פלסטין (להלן: "אש"ף") כנציגוּת העם הפלסטיני, (להלן: "הצדדים"):

מאשרים מחדש     את נחישותם לשים קץ לעשרות שנים של עימות וסכסוך ולחיות בדו-קיום בשלום, כבוד הדדי וביטחון, המבוססים על שלום צודק, מתמשך וכולל, ועל השגת פיוס היסטורי;

מכירים בכך         ששלום מחייב מעבר מתפישה של מלחמה ועימות לתפישה של שלום ושיתוף פעולה, ושמעשים ודיבורים המאפיינים מצב של מלחמה אינם מתאימים ואינם מקובלים בעידן של שלום;

מאשרים              את אמונתם העמוקה שתפישה של שלום דורשת פשרה, ושהפתרון בר-הקיימא היחיד הוא פתרון של שתי מדינות, המבוסס על החלטות מועצת הביטחון של האו"מ 242 ו-338;

מאשרים              שהסכם זה מציין את ההכרה בזכותו של העם היהודי למדינה ואת ההכרה בזכותו של העם הפלסטיני למדינה, מבלי לפגוע בזכויותיהם השוות של אזרחי שני הצדדים.

מכירים               בכך שאחרי שנים של חיים בפחד ובחוסר ביטחון הדדיים, על שני העמים להיכנס לעידן של שלום, ביטחון ויציבות, ובכך שכדי להבטיח זאת, על שני הצדדים לנקוט את כל הצעדים הדרושים לכך.

מכירים               בזכות של הצד השני לקיום בשלום ובביטחון בתוך גבולות בטוחים ומוכרים, חופשי מאיומים או ממעשי אלימות;

נחושים               ליצור קשרים המבוססים על שיתוף פעולה ועל מחויבות לחיות זה לצד זה כשכנים טובים, המתכוונים לתרום, כל צד בנפרד ושני הצדדים יחדיו, לרווחת עמיהם;

מאשרים מחדש     את מחויבותם לנהוג בהתאם לנורמות המשפט הבין-לאומי ומגילת הזכויות של האומות המאוחדות;

מאשרים              שהסכם זה נכלל במסגרת תהליך השלום במזרח התיכון שהחל במדריד באוקטובר 1991, דרך הצהרת העקרונות ב-13 בספטמבר 1993, ההסכמים העוקבים לרבות הסכם הביניים מספטמבר 1995, מזכר וואי מאוקטובר 1998 ומזכר שארם א-שייח מ-4 בספטמבר 1999, והמשא ומתן להסדר הקבע, כולל פסגת קמפ-דיויד מיולי 2000, רעיונות קלינטון מדצמבר 2000 ושיחות טאבה מינואר 2001;

חוזרים על           מחויבותם להחלטות מועצת הביטחון של האומות המאוחדות (להלן: "האו"מ") 242, 338 ו-1397, ומאשרים את הבנתם כי הסכם זה מבוסס עליהן, וכי יהווה עם מימושו ביצוע מלא של החלטות אלה ויישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני על כל היבטיו;

מצהירים             שהסכם זה מהווה מימוש של מרכיב שלום הקבע שהופיע בנאומו של הנשיא בוש מיום 24.06.2002  ובמפת הדרכים של הקוורטט.

מצהירים             שהסכם זה מציין פיוס היסטורי בין הפלסטינים והישראלים, וסולל את הדרך לפיוס בין העולם הערבי וישראל וליצירת יחסים נורמליים של שלום בין מדינות ערב לישראל, בהתאם לסעיפים הרלוונטיים בהחלטת הליגה הערבית בביירות מיום 28 במארס 2002;

ונחושים              לפעול למען הגשמת המטרה של שלום אזורי כולל, ובכך לתרום ליציבות, לביטחון, לפיתוח ולצמיחה בכל האזור כולו;

הסכימו על הכתוב להלן:

1.       הסכם הקבע (להלן: "ההסכם") מסיים את עידן הסכסוך ופותח עידן חדש המבוסס על שלום, שיתוף פעולה ויחסי שכנות טובים בין הצדדים.

2.       יישום ההסכם יישב את כל תביעות הצדדים שיסודן באירועים שהתרחשו לפני חתימתו. הצדדים יהיו מנועים מלהעלות כל תביעה המתייחסת לאירועים שמועדם לפני חתימת ההסכם זה.

1. מדינת ישראל תכיר במדינה הפלסטינית (להלן: פלסטין) עם הקמתה. מדינת פלסטין תכיר מיד במדינת ישראל.

2. מדינת פלסטין תירש את אשף על כל זכויותיו וחובותיו.

3. ישראל ופלסטין יקיימו מיידית יחסים דיפלומטיים וקונסולריים מלאים אחת עם השניה, ויחליפו שגרירים בתוך חודש אחד מן ההכרה ההדדית ביניהן.

4. הצדדים מכירים בפלסטין ובישראל כבתים הלאומיים של עמיהן. הצדדים מחויבים שלא להתערב בענייניו הפנימיים של הצד השני.

5. הסכם זה בא במקום ומחליף כל הסכם קודם שנעשה בין הצדדים.

6.  היחסים בין ישראל ופלסטין יהיו מבוססים על הוראות מגילת הזכויות של האומ מבלי לפגוע בהתחייבויות שהן לוקחות על עצמן בהסכם זה. 

7.  לשם קידום היחסים בין שתי המדינות ושני העמים, פלסטין וישראל ישתפו פעולה בתחומים של אינטרס משותף. מבלי לפגוע בכלליות, תחומים אלה יכללו דיאלוג בין הגופים המחוקקים ומוסדות המדינה, שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות המתאימות, קידום שיתוף פעולה בין גופים אזרחיים-חברתיים לא ממשלתיים ותוכניות משותפות וחילופים בתחומי תרבות, תקשורת, נוער, מדע, חינוך, סביבה, בריאות, חקלאות, תיירות ומניעת פשע. ועדת שיתוף הפעולה הישראלית-פלסטינית תפקח על שיתוף הפעולה הזה בהתאם לסעיף 8.

8. הצדדים ישתפו פעולה בתחומים של אינטרס כלכלי משותף כדי לנצל באופן הטוב ביותר את הפוטנציאל האנושי של שני העמים. בהקשר זה יפעלו הצדדים באופן בילטרלי, באופן אזורי ועם הקהילה הבין-לאומית על מנת למקסם את יתרונות השלום לחתך הרחב ביותר של אוכלוסיותיהם. למען השגת מטרה זו הצדדים יקימו גופים רלבנטיים.

9.  הצדדים יגבשו מודלים יציבים של שיתוף פעולה בטחוני, ויחלו במאמץ כולל ובלתי פוסק להביא קץ לטרור ולאלימות המכוונים נגד אנשים, רכוש, מוסדות או שטחים משני הצדדים. מאמץ זה יימשך בכל הזמנים ויהיה מנותק מכל משבר אפשרי או מהיבטים אחרים של הקשרים שבין הצדדים.

10. ישראל ופלסטין יפעלו, ביחד ולחוד, עם צדדים אחרים באזור כדי להגדיל ולקדם שיתופי פעולה אזוריים ותיאומים בתחומים של אינטרס משותף.

11. הצדדים יקימו ועדת היגוי פלסטינית-ישראלית גבוהה בדרג מיניסטריאלי כדי להדריך, לפקח ולסייע בתהליך ביצוע ההסכם, הן באופן בילטרלי והן בהתאם למנגנונים בסעיף 3 להלן.

1.       הקמה והרכב

א.       תוקם בזאת קבוצת ביצוע ואימות (להלן: "קב"א") כדי להקל, לסייע, להבטיח, לפקח וליישב מחלוקות הקשורות לביצוע ההסכם.

ב.       קבוצת הביצוע והאימות תכלול את ארצות הברית, רוסיה, האיחוד האירופי, האו"מ וצדדים אחרים, אזוריים ובין-לאומיים, שיוסכמו על ידי הצדדים.

ג.        הקב"א תעבוד בתיאום עם ועדת ההיגוי הפלסטינית-ישראלית הגבוהה המוקמת בסעיף 2(11) לעיל ובעקבות זאת עם ועדת שיתוף הפעולה הישראלית-פלסטינית המוקמת בסעיף 8 להלן.

ד.       המבנה, הנהלים ואופני הפעולה של הקב"א מפורטים להלן ובנספח X.

2.       מבנה

א.       קבוצת קישור ברמה פוליטית בכירה (להלן: "קבוצת הקישור") המורכבת מנציגי כל הגופים החברים בקב"א תהיה הסמכות העליונה בקב"א.

ב.       קבוצת הקישור תמנה, תוך התייעצות עם הצדדים, נציג מיוחד שיהיה המנהל הביצועי של הקב"א בשטח. הנציג המיוחד ינהל את עבודת הקב"א ויקיים מגע קבוע עם הצדדים, עם ועדת ההיגוי הפלסטינית-ישראלית הגבוהה, ועם קבוצת הקישור.

ג.        המטה הקבוע ומזכירות הקב"א ישכנו במקום שעליו יוסכם בירושלים.

ד.       הקב"א תקים את גופיה המוזכרים בהסכם זה וגופים נוספים כפי שתמצא לנכון. גופים אלה יפעלו תחת סמכותה ויהוו חלק בלתי נפרד ממנה.

ה.      הכוח הרב-לאומי המוקם בסעיף 5 יהווה חלק בלתי נפרד מהקב"א. הנציג המיוחד ימנה, בכפוף לאישור הצדדים, את מפקד הכוח הרב-לאומי, אשר יהיה אחראי לפיקוד השוטף של הכוח הרב-לאומי. פרטים הקשורים לנציג המיוחד ולמפקד הכוח הרב-לאומי מפורטים בנספח X.

ו.         הקב"א תקים מנגנון ליישוב מחלוקות בהתאם לסעיף 16.

3.       תיאום בין הצדדים

תוקם ועדה תלת-צדדית המורכבת מהנציג המיוחד, וועדת ההיגוי הפלסטינית - ישראלית הגבוהה, אשר תפגש, לכל הפחות, על בסיס חודשי כדי לבחון את יישום ההסכם. הוועדה התלת - צדדית תתכנס בתוך 48 שעות ממועד בקשת אחד משלושת הצדדים המיוצגים.

4.       תפקידים

בנוסף לתפקידים המפורטים במקומות אחרים בהסכם, הקב"א:

א.       תנקוט צעדים נדרשים על פי דו"חות שתקבל מהכוח הרב-לאומי.

ב.       תסייע לצדדים לבצע את ההסכם, תגשר במהירות על מחלוקות שייווצרו בשטח, ותסייע במניעתן.

5.       סיום עבודתה של הקב"א

בהתאם להתקדמות בביצוע ההסכם, ועם מילוי התפקידים הקבועים לה, הקב"א תסיים את פעילויותיה בתחומים הנ"ל. הקב"א תמשיך להתקיים ולפעול בתחומים אחרים, אלא אם כן יוסכם אחרת ע"י הצדדים.

1.       הגבולות הבין-לאומיים בין מדינת פלסטין ובין ישראל

א.       בהתאם להחלטות מועצת הביטחון של האו"מ 242 ו-338, הגבול בין מדינת פלסטין לבין ישראל יהיה מבוסס על קווי ה-4 ביוני 1967 עם שינויים הדדיים ביחס של 1:1, כמפורט במפה 1 המצורפת.

ב.       הצדדים מכירים בגבול המפורט במפה 1 המצורפת, כגבול בין-לאומי קבוע, בטוח ומוכר ביניהם.

2.       ריבונות  ואי-יכולת הפרה

א.       הצדדים מכירים ומכבדים את הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של הצד האחר, ומכירים בהיעדר יכולתם לערער על שטחו, כולל מים טריטוריאליים ומרחב אווירי. כיבוד הריבונות ההדדי ייעשה בהתאם להסכם זה, למגילת הזכויות של האו"מ ולחוקים בין-לאומיים אחרים.

ב.       הצדדים מכירים בזכותו של כל צד לגבי האזורים הכלכליים הבלעדיים שלו [exclusive economic zones] בהתאם למשפט הבין-לאומי.

 3.       נסיגה ישראלית

א.       ישראל תיסוג בהתאם לסעיף 5.

ב.       פלסטין תקבל את האחריות על האזורים שמהם ישראל תיסוג.

ג.        העברת הסמכויות מישראל לפלסטין תהיה בהתאם לנספח X.

ד.       הקב"א תפקח, תוודא ותסייע לביצוע סעיף זה.

4.       תיחום

א.       תוקם נציבות גבול טכני משותפת (להלן: "נציבות גבול") המורכבת משני הצדדים, כדי לבצע את הסימון הטכני של הגבולות בהתאם לסעיף זה. נהלי העבודה המנחים של נציבות הגבול מפורטים בנספח X.

ב.       כל אי הסכמה בנציבות הגבול תובא לקב"א בהתאם לנספח X.

ג.        הסימון הפיסי של הגבול הבינלאומי יושלם ע"י הנציבות לא יאוחר מתשעה חודשים לאחר כניסת הסכם זה לתוקף.

 5.       התנחלויות

א.       מדינת ישראל תהיה אחראית ליישובם מחדש של ישראלים הגרים בשטחי הריבונות של פלסטין, מחוץ לשטחים אלה.

ב.       היישוב מחדש יושלם בהתאם ללוח הזמנים המפורט בסעיף 5.

ג.        הסדרים קיימים בגדה המערבית וברצועת עזה בנוגע למתנחלים ולהתנחלויות ישראליות, כולל הסדרי ביטחון, יישארו בתוקף בכל אחת מההתנחלויות עד למועד המפורט בלוח הזמנים להשלמת הפינוי של ההתנחלות הרלוונטית.

ד.       האופן שבו תיתפש הסמכות על ההתנחלויות על ידי פלסטין מפורט בנספח X. הקב"א תפתור כל מחלוקת שתעלה במהלך הביצוע.

ה.      ישראל תשאיר בשלמותם את כל נכסי הדלא ניידי, התשתיות והמתקנים בהתנחלויות הישראליות שיועברו לריבונות פלסטינית. הצדדים והקב"א יכינו רשימת מצאי מוסכמת לפני השלמת הפינוי ובהתאם לנספח X.

ו.         למדינת פלסטין תהיה בעלות בלעדית על כל קרקע וכל מבנה, מתקן, תשתיות או רכוש אחר שיישאר בהתנחלויות במועד המצוין בלוח הזמנים להשלמת פינוי ההתנחלות.

 6.       פרוזדור

א.       מדינת פלסטין וישראל יקימו פרוזדור המקשר את הגדה המערבית ורצועת עזה. פרוזדור זה יהיה:

                                   i.          תחת ריבונות ישראלית

                                 ii.          פתוח באופן תמידי

                                iii.          בניהול פלסטיני בהתאם לנספח X של הסכם זה. החוק הפלסטיני יחול על אנשים המשתמשים בפרוזדור ועל הנהלים הקשורים בפרוזדור.

                                iv.          לא ישבש תנועה ישראלית ומערכות תשתיתיות אחרות, או יסכן את הסביבה, את בטיחות הציבור או את בריאות הציבור. במקרה הצורך יחפשו פתרונות הנדסיים כדי למנוע הפרעות שכאלה.

                                  v.          יאפשר הקמת מתקני תשתית חיוניים המקשרים את הגדה המערבית ורצועת עזה. מתקני תשתית יכולים לכלול, בין השאר, קווי צינור, כבלי תקשורת וציוד נלווה כמפורט בנספח X.

                                vi.          לא יהיה בשימוש הנוגד את הסכם זה.

ב.       מכשולי הגנה יוצבו לאורך הפרוזדור; פלסטינים לא ייכנסו דרכו לישראל, וישראלים לא ייכנסו דרכו לפלסטין.

ג.        הצדדים יבקשו את סיוע הקהילה הבינלאומית בהקמתו ובמימונו של הפרוזדור. 

ד.       הקב"א תבטיח ביצוע סעיף זה בהתאם לנספח X.

ה.      כל מחלוקת בין הצדדים שתעלה מפעולת הפרוזדור תיושב בהתאם לסעיף 16.

ו.         ההסדרים המוסכמים בסעיף זה יסתיימו או ישונו רק בהסכמת שני הצדדים.

         א.         הוראות ביטחון כלליות

א.       הצדדים מכירים בכך שהבנה הדדית ושיתוף פעולה בעניינים הקשורים לביטחון יהוו חלק משמעותי ביחסים הבילטרליים ביניהם, ויחזקו את הביטחון האזורי. פלסטין וישראל יבססו את יחסיהן הבטחוניים על שיתוף פעולה, אמון הדדי, יחסי שכנות טובה והגנה על האינטרסים המשותפים שלהן.

ב.       פלסטין וישראל:

                                 i.            יכירו ויכבדו את זכות הצד השני לחיות בשלום בגבולות בטוחים ומוכרים, חופשי מאיומי מלחמה, טרור ואלימות.

                               ii.            יימנעו מאיום או שימוש בכוח כנגד השלמות הטריטוריאלית או העצמאות המדינית של הצד השני, ויישבו את כל המחלוקות ביניהן בדרכי שלום.

                              iii.            יימנעו מלהצטרף, לסייע, לקדם או לשתף פעולה עם כל קואליציה, ארגון, ברית צבאית או אמנה ביטחונית, שמטרותיהם או פעולותיהם כוללות התקפה או פעילויות עוינות אחרות נגד הצד השני.

                              iv.            יימנעו מלארגן, לעודד או להרשות הקמה של כוח לא סדיר או של כנופיות חמושות, לרבות שכירי חרב ומיליציות בתוך שטחם וימנעו את הקמתם. במובן זה כל כוח לא סדיר או כנופיות חמושות קיימות יפורקו, ויימנעו מלהתאגד מחדש בשום זמן בעתיד.

                                v.            יימנעו מלארגן, לסייע, להרשות או להשתתף במעשי אלימות בתוך או נגד הצד השני, ויימנעו מלהסכים לפעילות המכוונת להפעלת אחרים במעשים כאלה.

ג.        כדי לקדם את שיתוף הפעולה הביטחוני, הצדדים יקימו ועדת ביטחון עליונה משותפת שתתכנס על בסיס חודשי לפחות. לוועדת הביטחון המשותפת יהיה משרד משותף קבוע והיא תוכל להקים תתי-ועדות כפי שתמצא לנכון, כולל תתי-ועדות לפתרון מיידי של מתחים מקומיים.

1.       חשיבות דתית ותרבותית

          א.         הצדדים מכירים בחשיבות ההיסטורית, הדתית, הרוחנית והתרבותית האוניברסלית של ירושלים וקדושתה ליהדות, לנצרות ולאסלם. בהכירם במעמד זה, הצדדים מאשרים מחדש את מחויבותם לשמר את אופייה, וקדושתה של העיר ואת חופש הפולחן בה, ולכבד את חלוקת התפקידים המנהליים בין עדות שונות ומנהגים מסורתיים קיימים.

          ב.         הצדדים יקימו גוף בין-דתי המורכב מנציגים של שלוש הדתות המונותיאיסטיות, שישמש גוף מייעץ לצדדים בנושאים הקשורים בחשיבותה הדתית של העיר ויקדם הבנה ודיאלוג בין-דתי. ההרכב, הנהלים ואופני הפעולה של גוף זה מפורטים בנספח X.

2.       בירה של שתי מדינות

הבירות המוכרות-הדדית של שני הצדדים תהיינה באזורים שתחת ריבונותם בירושלים.

3.       ריבונות

הריבונות בירושלים תהיה בהתאם למפה 2 המצורפת. דבר זה לא יפגע על ידי ההסדרים שלהלן.

4.       משטר גבול

משטר הגבול יגובש בהתאם להוראות סעיף 11, תוך לקיחה בחשבון של הצרכים הייחודיים של ירושלים (כגון תנועת תיירים ושימוש אינטנסיבי במעברי גבול כולל הסדרים לירושלמים), והוראות סעיף זה.

1.       חשיבותה של בעיית הפליטים

          א.         הצדדים מכירים בכך שבהקשר של שתי מדינות עצמאיות, פלסטין וישראל, החיות זו לצד זו בשלום, דרוש פתרון מוסכם לבעיית הפליטים לשם השגת שלום צודק, כולל ומתמשך ביניהם.

          ב.         פתרון כזה יהיה מרכזי גם לבניית היציבות והפיתוח באזור.

2.       החלטת העצרת הכללית של האו"מ 194 ו החלטת מועצת הביטחון של האו"מ 242, ויוזמת השלום הערבית

          א.         הצדדים מכירים בכך שהחלטת העצרת הכללית של האו"מ 194, החלטת מועצת הביטחון של האו"מ 242 ויוזמת השלום הערבית (סעיף 2ב') בנוגע לזכויות הפליטים הפלסטיניים מציגות את הבסיס לפתרון נושא הפליטים, ומסכימים שזכויות אלה יהיו ממומשות בהתאם לסעיף 7 בהסכם זה.  

3.       פיצויים

          א.         פליטים יהיו זכאים לפיצויים בגין היותם פליטים ועבור אבדן רכוש. זכאות זו אינה פוגעת ולא תיפגע על ידי מקום מגורי הקבע של הפליט.

          ב.         הצדדים מכירים בזכות המדינות שאירחו פליטים פלסטיניים לפיצוי.

4.       בחירת מקום מגורי הקבע

הפתרון לשאלת מקום מגורי הקבע שבבעיית הפליטים יהיה כרוך בפעולת בחירה מודעת של הפליט, לפי האופציות והמודלים המפורטים בהסכם זה. האופציות למקום מגורי הקבע שביניהן יוכלו הפליטים לבחור תהיינה כדלהלן:

          א.         מדינת פלסטין בהתאם לסעיף i  שלהלן.

          ב.         אזורים בישראל המועברים לפלסטין במסגרת חילופי השטחים, לאחר החלת הריבונות הפלסטינית, בהתאם לסעיף iשלהלן.

          ג.          מדינות שלישיות, בהתאם לסעיף ii  שלהלן.

          ד.         מדינת ישראל, בהתאם לסעיף iii  שלהלן.

         ה.         מדינות מארחות נוכחיות, בהתאם לסעיף iv  שלהלן.

i.         אופציות מגורי הקבע א' ו-ב' יהיו זכותם של כל הפליטים הפלסטיניים בהתאם לחוקים של מדינת פלסטין.

ii.       אופציה ג' תהיה נתונה לשיקול דעתן הריבוני של מדינות שלישיות, ותהיה בהתאם למספרים שכל מדינה שלישית תגיש לנציבות הבינלאומית. מספרים אלה ייצגו את המספר הכולל של פליטים פלסטיניים שכל מדינה שלישית תקבל.

iii.      אופציה ד' תהיה נתונה לשיקול דעתה הריבוני של ישראל ותהיה בהתאם למספר שישראל תגיש לנציבות הבינלאומית. מספר זה ייצג את המספר הכולל של פליטים פלסטיניים שישראל תקבל. כבסיס, ישראל תיקח בחשבון את הממוצע של המספרים הכוללים שיגישו המדינות השלישיות השונות לנציבות הבינלאומית.

iv.      אופציה ה' תהיה בהתאם להחלטתן הריבונית של המדינות המארחות הנוכחיות. במקום שבו תופעל, אופציה זאת תהיה מלווה בתוכניות פיתוח ושיקום מהירות ומקיפות לקהילות הפליטים.

בכל הנ"ל תינתן קדימות לאוכלוסיית הפליטים הפלסטיניים בלבנון.

5.       בחירה חופשית ומודעת

התהליך שבאמצעותו הפליטים יבטאו את בחירת מקום מגורי הקבע שלהם יהיה על בסיס של החלטה חופשית ומודעת. הצדדים עצמם מחויבים, ויעודדו צדדים שלישיים לסייע בבחירה החופשית של הפליטים בביטוי העדפותיהם, ולהתנגד לכל נסיון התערבות או לחץ מאורגן על תהליך הבחירה. זאת מבלי לפגוע בהכרה בפלסטין כמימוש של ההגדרה העצמית הפלסטינית ושל מעמד המדינה הפלסטינית.

6.       סיום מעמד הפליטוּת

מעמד הפליטוּת הפלסטינית יסתיים עם מימוש מקום מגורי הקבע עבור פליט אינדיבידואלי, כפי שייקבע על ידי הנציבות הבין-לאומית.

7.       סיום התביעות

הסכם זה מספק פתרון קבוע ומלא לבעיית הפליטים הפלסטיניים. שום תביעות לא תעלינה, פרט לאלה הקשורות ליישום הסכם זה.

8.       תפקיד הקהילה הבין-לאומית

הצדדים קוראים לקהילה הבינלאומית להשתתף באופן מלא בפתרון הכולל של בעיית הפליטים בהתאם להסכם זה, כולל, בין השאר, הקמת נציבות בינלאומית וקרן בינלאומית.

9.       פיצויים על רכוש

          א.         פליטים יפוצו על אובדן הרכוש הנובע מעקירתם.

          ב.         הסכום הכולל של הפיצויים על רכוש יחושב כדלהלן:

i.         הצדדים יבקשו מהנציבות הבינלאומית למנות פאנל של מומחים שיעריך את שווי הרכוש של הפלסטינים בזמן העקירה.

ii.       פאנל המומחים יבסס את הערכתו על רישומי ה-UNCCP (ועדת הפיוס של האו"מ לפלסטין), על רישומי האפוטרופוס על נכסי נפקדים ועל כל רישום אחר שיימצא רלוונטי. הצדדים יעמידו את הרישומים הללו לרשות פאנל המומחים.

iii.      הצדדים ימנו מומחים שייעצו ויסייעו לפאנל המומחים בעבודתו.

iv.      פאנל המומחים יגיש את הערכותיו לצדדים בתוך 6 חודשים.

v.        הצדדים יסכימו על מכפיל כלכלי שיש להפעיל על ההערכות על מנת להגיע לערך כולל הוגן של הרכוש.

          ג.          הערך הכולל שיוסכם ע"י הצדדים, יקבע את הסכום הכולל של תרומת ישראל לקרן הבינלאומית. לא יועלו תביעות כספיות נוספות נגד ישראל, הנובעות מבעיית הפליטים הפלסטיניים.

          ד.         תרומת ישראל תיעשה בתשלומים בהתאם ללוח הזמנים X.

         ה.         ערך הנכסים הקבועים שיישארו שלמים בהתנחלויות לשעבר שיועברו למדינת פלסטין יקוזז מתרומת ישראל לקרן הבינלאומית. הערכת סכום זה תיעשה ע"י הקרן הבינלאומית תוך לקיחה בחשבון של הערכת הנזק שנגרם עקב ההתנחלויות.

10.   פיצוי על מצב הפליטוּת

          א.         תוקם "קרן פליטוּת" תוך הכרה במעמד הפליטוּת של כל יחיד. הקרן, שישראל תהיה בה צד תורם, תהיה תחת פיקוח של הנציבות הבינלאומית. המבנה והמימון של הקרן מפורטים בנספח X.

          ב.         כספים יחולקו לקהילות פליטים באזורים בהם פעל אונר"א בעבר, ויוקצו לפיתוח קהילתי ולהנצחת חוויית הפליטות. הנציבות הבינלאומית תכונן מנגנונים מתאימים כך שקהילות הפליטים שמקבלות את הכספים יועצמו ויוכלו לקבוע ולנהל בעצמן את השימוש בכסף.

11.   נציבות בין-לאומית

          א.         מנדט והרכב

i.         תוקם נציבות בין-לאומית שעליה תהיה האחריות המלאה והבלעדית לביצוע כל היבטי הסכם זה הקשורים בפליטים.

ii.       בנוסף להם עצמם, הצדדים קוראים לאומות המאוחדות, ארצות הברית, אונר"א, ארצות ערב המארחות, האיחוד האירופי, שווייץ, קנדה, נורבגיה, יפן, הבנק העולמי, רוסיה, ואחרים להיות חברים בנציבות הבינלאומית.

iii.      הנציבות הבינלאומית:

1.       תפקח ותנהל את התהליך שבמהלכו ייקבעו ויוכרו המעמד ומקום מגורי הקבע של הפליטים הפלסטיניים.

2.       תפקח ותנהל, בשיתוף פעולה הדוק עם המדינות המארחות, את תוכנית השיקום והפיתוח.

3.       תאסוף ותחלק כספים באופן הולם.

iv.      הצדדים יעמידו לרשות הנציבות הבינלאומית את כל המסמכים, הרישומים וחומרי הארכיב הרלבנטיים שברשותם, שהנציבות תראה כחיוניים לתפקודה ולתפקוד מוסדותיה. הנציבות תוכל לבקש חומרים כאלה מכל הצדדים והגופים האחרים, כולל, בין השאר, UNCCP (ועדת הפיוס של האו"מ לפלסטין), ואונר"א. 

          ב.         מבנה

i.         הנציבות הבינלאומית תנוהל ע"י מועצת מנהלים אקזיקוטיבית (להלן: "מועצת המנהלים"), המורכבת מנציגי החברים בנציבות.

ii.       מועצת המנהלים תהיה הסמכות העליונה בנציבות הבינלאומית, ותקבע את המדיניות הרלבנטית בהתאם להסכם זה.

iii.      מועצת המנהלים תתווה את ההליכים שינחו את עבודת הנציבות הבינלאומית, בהתאם להסכם זה.

iv.      מועצת המנהלים תפקח ותנהל את הועדות השונות של הנציבות הבינלאומית. ועדות אלו תגשנה דיווח תקופתי למועצת המנהלים בהתאם להליכים המפורטים להלן.

v.        מועצת המנהלים תקים מזכירות ותמנה לה יושב ראש. יושב הראש והמזכירות ינהלו את הפעילות היומיומית של הנציבות הבינלאומית. 

          ג.          ועדות ספציפיות

i.         הנציבות הבינלאומית תקים את הוועדות הטכניות המפורטות להלן.

ii.       אם לא צוין אחרת בהסכם זה, מועצת המנהלים תקבע את המבנה ואת ההליכים של הוועדות.

iii.      הצדדים יוכלו לפנות לוועדות כשימצאו לנכון.

iv.      הוועדות תקמנה מנגנונים לפתרון מחלוקות שתעלינה מהפרשנות או מהביצוע של הוראות הסכם זה בנוגע לפליטים.

v.        הוועדות יתפקדו בהתאם להסכם זה ויגישו החלטות מחייבות בהתאם.

vi.      לפליטים תהיה זכות לערער על החלטות המשפיעות עליהם בהתאם למנגנונים המוקמים בהסכם זה ומפורטים בנספח X. 

          ד.         ועדת קביעת המעמד:

i.         ועדת קביעת המעמד תהיה אחראית לאימות מעמד פליטוּת.

ii.       רישום באונר"א ייחשב כהנחה הניתנת להפרכה (הוכחה לכאורה) על מעמד פליטוּת.

         ה.         ועדת פיצויים:

i.         ועדת הפיצויים תהיה אחראית לניהול ביצוע מתן הפיצויים.

ii.       הוועדה תחלק פיצויים על תביעות רכוש אינדיבידואליות, בהתאם לאופנים הבאים:

1.       מענק קבוע לנפש, לתביעות רכוש מתחת לסכום מסוים. אפיק זה ידרוש מהתובע הוכחת בעלות בלבד, וינוהל בדרך של הליך במסלול-המהיר.

2.       מענק על בסיס תביעה, לתביעות רכוש מעל לסכום מסוים, עבור נכסי דלא ניידי ונכסים אחרים. אפיק זה ידרוש מהתובע הוכחת בעלות וגם הוכחה של ערך ההפסדים.

iii.      נספח X יעבד את הפרטים של הנ"ל, כולל אך לא מוגבל לנושאים הקשורים בראיות והשימוש ברישומי UNCCP (ועדת הפיוס של האו"מ לפלסטין), רישומי האפוטרופוס על נכסי נפקדים, רישומי אונר"א ורישומים אחרים.

          ו.          ועדת פיצוי למדינות המארחות

יוענק פיצוי למדינות המארחות.

          ז.          ועדת מקום מגורי הקבע:

ועדת מקום מגורי הקבע:

i.         תפתח, עם הצדדים הרלבנטיים, תכניות ליישום אופציות מקום מגורי הקבע בהתאם לסעיף 7(4) לעיל.

ii.       תסייע לפונים לקיים בחירה מודעת בנוגע למקום מגורי הקבע.

iii.      תקבל פניות מפליטים בנוגע למקום מגורי הקבע. הפניות חייבות לציין מספר עדיפויות בהתאם לסעיף 7(4). הפניות יתקבלו לא יאוחר משנתיים לאחר תחילת פעולתה של הנציבות הבינלאומית. פליטים שלא יגישו פנייה כזאת בתוך תקופה של שנתיים יאבדו את מעמד הפליטות שלהם.

iv.      תקבע, בהתאם לסעיף קטן (i) לעיל, את מקום מגורי הקבע של הפונים, תוך לקיחה בחשבון של ההעדפות האינדיבידואליות ושמירה על אחדות המשפחה. פונים שלא יממשו את החלטת ועדת קביעת מקום מגורי הקבע יאבדו את מעמד הפליטות שלהם.

v.        תספק לפונים עזרה טכנית ומשפטית נאותה.

vi.      מקום מגורי הקבע של הפליטים הפלסטינים ימומש תוך 5 שנים מתחילת הפעולה של הנציבות הבינלאומית.

         ח.         ועדת "קרן פליטוּת"

ועדת "קרן הפליטוּת" תבצע את סעיף 7(10) כמפורט בנספח X.

         ט.         ועדת שיקום ופיתוח

בהתאם למטרות הסכם זה, ותוך לקיחה בחשבון של תכניות מגורי הקבע דלעיל, ועדת השיקום והפיתוח תפעל באופן הדוק עם פלסטין, ארצות מארחות, ארצות שלישיות וצדדים שלישיים רלבנטיים אחרים למען המטרה של שיקום הפליטים ופיתוח הקהילה. עבודה זאת תכלול תכנון מערכים ותוכניות לספק לפליטים לשעבר הזדמנויות לפיתוח אישי וקהילתי, לדיור, חינוך, בריאות, הכשרה מחדש וצרכים אחרים. תוכניות אלה ישולבו בתוכניות הפיתוח האזוריות הכלליות.

12.   הקרן הבין-לאומית

          א.         תוקם קרן בין-לאומית על מנת לקבל תרומות המתוארות בסעיף זה ותרומות נוספות מהקהילה הבינלאומית. הקרן תעביר כספים לנציבות כדי לאפשר לה לבצע את תפקידיה. הקרן תהיה מבקרת החשבונות של עבודת הנציבות.

          ב.         המבנה, ההרכב והפעולה של הקרן מובאים בנספח X.

13.   אונר"א

          א.         אונר"א תבוטל בהדרגה בכל ארץ שבה היא פועלת, בהתבסס על סיום מעמד הפליטוּת באותה ארץ.

          ב.         אונר"א תחדל להתקיים 5 שנים אחרי תחילת פעולתה של הנציבות הבינלאומית. הנציבות הבינלאומית תכין תוכנית לביטול ההדרגתי של אונר"א ותסייע בהעברת תפקידי אונר"א לארצות המארחות.

14.   תכניות פיוס

          א.         הצדדים יעודדו ויקדמו פיתוח של שיתופי פעולה בין מוסדותיהם הרלבנטיים ובין הקהילות האזרחיות שלהם, ביצירת פורומים להחלפת נרטיבים היסטוריים ולקידום הבנה הדדית בנוגע לעבר.

          ב.         הצדדים יסייעו ויעודדו חילופין כאלה כדי להפיץ הערכה עשירה יותר של הנרטיביים הללו, בתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ע"י יצירת תנאים לקשרים ישירים בין בתי ספר, מוסדות חינוכיים והחברה האזרחית.

          ג.          הצדדים ישקלו תכניות תרבותיות בין-קהילתיות, על מנת לקדם את מטרות הפיוס בכל הקשור להיסטוריות שלהם.

          ד.         תכניות אלה יכולות לכלול פיתוח דרכים מתאימות להנצחת הכפרים והקהילות שהיו קיימים לפני 1949.

1.       הצדדים יקימו ועדת שיתוף פעולה ישראלית-פלסטינית מיד עם כניסת הסכם זה לתוקף. ועדת שיתוף הפעולה תהיה גוף ברמה מיניסטריאלית עם יושבי ראש שותפים בדרג מיניסטריאלי.

2.       ועדת שיתוף הפעולה הישראלית-פלסטינית תסייע ביישום מדיניות לשיתוף פעולה בתחומי אינטרס משותף ותפתח אותה, כולל אך לא מוגבל לצורכי תשתית, נושאי פיתוח בר-קיימא וסביבה, שיתוף פעולה מוניציפאלי חוצה-גבולות, פארקי תעשיה באזורי גבול, תוכניות חילופין, פיתוח משאבי אנוש, ספורט ונוער, מדע, חקלאות ותרבות.

3.       ועדת שיתוף הפעולה הישראלית-פלסטינית תחתור להרחיב את התחומים ואת ההיקף של שיתוף הפעולה בין הצדדים. 

1.       ההסדרים הבאים יחולו על שימוש ישראלי אזרחי בכבישים ייעודיים בפלסטין כמפורט במפה X (כביש 443, כביש ירושלים-טבריה דרך בקעת הירדן, וכביש ירושלים-עין גדי).

2.       הסדרים אלה לא יפגעו בסמכות השיפוטית הפלסטינית על כבישים אלה, כולל סיורים של כוחות הביטחון הפלסטינים.

3.       הנהלים עבור הסדרי השימוש בכבישים הייעודיים יפורטו בנספח X.

4.       ישראלים יוכלו לקבל אישורים לשימוש בכבישים ייעודיים. האישור יוכל להיות מוצג בכניסות לכבישים הייעודיים. הצדדים יבחנו אפשרויות להקמת מערכת שימוש בכביש המבוססת על טכנולוגית כרטיסים חכמה. 

5.       הכוח הרב-לאומי יסייר בכבישים הייעודיים בכל הזמנים. הכוח הרב-לאומי יקים עם מדינות ישראל ופלסטין הסדרים מוסכמים לשיתוף פעולה בפינוי חירום רפואי של ישראלים.

6.       במקרים של תאונות ואירועים עם מעורבות אזרחים ישראלים הדורשים הליכים פליליים או משפטיים, יהיה שיתוף פעולה מלא בין הרשויות הישראליות והפלסטיניות, בהתאם להסדרים שיוסכמו כחלק משיתוף הפעולה המשפטי בין שתי המדינות. הצדדים יוכלו לבקש מהקב"א לסייע בנושא זה.

7.       ישראלים לא ישתמשו בכבישים הייעודיים כאמצעי להיכנס לפלסטין בהיעדר המסמכים וההרשאות הרלבנטיים.

8.       במצב של שלום אזורי, יוסכמו וייכנסו לתוקף הסדרים לשימוש של אזרחים פלסטינים בכבישים ייעודיים בישראל.

1.       הצדדים יגבשו הסדרים מיוחדים על מנת להבטיח גישה לאתרים מוסכמים בעלי חשיבות דתית, כפי שיפורט בנספח X. הסדרים אלה יחולו, בין השאר, על מערת המכפלה בחברון, קבר רחל בבית לחם ונבי סמואל.

2.       גישה אל האתרים ומהם תהיה באמצעות שירות הסעות מיוחד ממעבר הגבול לאתר.

3.       הצדדים יסכימו על הדרישות וההליכים למתן רישיונות למפעילי הסעות פרטיים.

4.       ההסעות והנוסעים יהיו נתונים לפיקוח של הכוח הרב-לאומי.

5.       ההסעות ילוו ע"י הכוח הרב-לאומי בדרכן בין מעבר הגבול והאתרים.

6.       ההסעות יהיו תחת כללי התנועה ותחום השיפוט של הצד שבשטחו הן נוסעות.

7.       הסדרי גישה לאתרים בימים מיוחדים ובחגים מפורטים בנספח X.

8.       משטרת התיירות הפלסטינית והכוח הרב-לאומי יהיו נוכחים באתרים אלה.

9.       הצדדים יקימו גוף משותף לניהול הדתי של אתרים אלה.

10.   במקרים של תאונות ואירועים שבהם מעורבים אזרחים ישראלים הדורשים הליכים פליליים או משפטיים, יהיה שיתוף פעולה מלא בין הרשויות הישראליות והפלסטיניות, בהתאם להסדרים שיוסכמו. הצדדים יוכלו לבקש מהקב"א לסייע בנושא זה.

11.   ישראלים לא ישתמשו בהסעות כאמצעי להיכנס לפלסטין בהיעדר המסמכים וההשראות הרלבנטיים.

12.   הצדדים יגנו וישמרו על האתרים בעלי החשיבות הדתית הרשומים בנספח X, ויסייעו לביקור בבתי הקברות הרשומים בנספח X.

א.         בין שתי המדינות יהיה משטר גבול, כאשר התנועה ביניהן תהיה כפופה לדרישות החוק המקומי של כל אחת מהן ולהוראות הסכם זה כמפורט בנספח X.

ב.         המעבר בגבולות ייעשה רק דרך מעברי גבול ייעודיים.

ג.          הנהלים במעברי הגבול יתוכננו כדי לסייע לקשרים מסחריים וכלכליים הדוקים, כולל תנועת עבודה בין הצדדים.

ד.         כל צד ינקוט בשטחו את הצעדים שהוא מוצא לנחוץ, כדי לוודא ששום אדם, רכב או סחורה לא ייכנסו לשטח של הצד השני באופן בלתי חוקי.

ה.         הסדרי גבול מיוחדים בירושלים יהיו בהתאם לסעיף 6 לעיל. 

1.       בהקשר של הסכם קבע זה בין ישראל ופלסטין, סיום הסכסוך, הפסקת כל האלימות והסדרי הביטחון האיתנים המפורטים בהסכם זה, כל האסירים הפלסטינים ואסירים ערבים הכלואים במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני מלפני מועד החתימה על הסכם זה, יום/חודש/2003, ישוחררו  בהתאם לקטגוריות שלהלן, והמפורטות בנספח X.

                     א.         קטגוריה א': כל האסירים שנכלאו לפני תחילת יישום הצהרת העקרונות ב-4 במאי 1994, עצירים מנהליים, קטינים וגם נשים ואסירים חולים - ישוחררו מיד עם כניסת הסכם זה לתוקף.

                     ב.         קטגוריה ב': כל האסירים שנכלאו אחרי 4 במאי 1994 ולפני החתימה על הסכם זה ישוחררו לא יאוחר מ-18 חודשים מכניסת הסכם זה לתוקף, פרט לאלה המפורטים בקטגוריה ג'.

                      ג.          קטגוריה ג': מקרים יוצאי דופן – אנשים ששמותיהם מפורטים בנספח X – ישוחררו תוך 30 חודשים מסיום הביצוע המלא של ההיבטים הטריטוריאליים של הסכם זה, המפורטים בסעיף 5(ז')ה'.

1.       מחלוקות הנוגעות לפרשנות או ליישום הסכם זה, ייושבו במשא ומתן במסגרת בילטרלית שתכונס על ידי ועדת ההיגוי הגבוהה.

2.       אם מחלוקת לא תיושב במהירות בדרך הנ"ל, כל צד רשאי להפנותה למנגנון הגישור והפישור של הקב"א, בהתאם לסעיף 3.

3.       מחלוקות שאינן ניתנות ליישוב ע"י משא ומתן בילטרלי ו/או המנגנון של הקב"א, ייושבו ע"י מנגנון פישור שיוסכם ע"י הצדדים.

4.       מחלוקות שלא ייושבו באמצעות הנ"ל יוכלו להיות מופנות ע"י כל אחד מהצדדים לצוות בוררות. כל צד ימנה חבר אחד משלושת חברי צוות הבוררות. הצדדים יבחרו בורר שלישי, ע"י הסכמה או במקרה של אי הסכמה – ברוטציה, מתוך הרשימה המוסכמת של הבוררים המובאת בנספח X.

יכלול פיסקה אחרונה המאפשרת הוספת החלטה של מועצת הביטחון של האו"מ/העצרת הכללית של האו"מ, המאשרת את ההסכם הזה והמחליפה את החלטות האו"מ הקודמות.

הגרסה האנגלית של הטקסט הזה תיחשב מוסמכת.